ניסוח הסכם גישור

הסכם הגישור הראשוני

הסכם הגישור נחתם בתחילת ההליך והוא מסמך מסגרת. הוא כולל את כללי ההתנהלות, את עקרון החיסיון והסודיות, את עניין התשלום על ההליך ואת ההתחייבות של הצדדים לפעול בתום לב. הסכם זה חשוב כי הוא קובע את המסגרת שבתוכה יתנהל ההליך כולו.

• כללי התנהלות וקצב המפגשים
• סעיפי חיסיון וסודיות
• עניין התשלום על ההליך
• התחייבות לפעול בתום לב

הסכם הפשרה הסופי

הסכם הפשרה הוא המסמך הסופי הנחתם על ידי הצדדים אם מושגת הסכמה. הוא מפרט את הפתרון שעליו הוסכם: מי עושה מה, מתי, ומה ההשלכות. הסכם זה הוא התוצר של הליך הגישור ועשוי לקבל תוקף משפטי אם הצדדים יבקשו זאת.

בהירות ופרטיות

הסכם הפשרה צריך להיות ברור ומפורט. סעיפים מעורפלים או לא ברורים עלולים ליצור מחלוקות חדשות בעתיד. כל נקודה שעליה הוסכם צריכה להיכתב בצורה ברורה, עם לוחות זמנים, אחריות ופרטים מעשיים. רצוי שההסכם יעבור בחינה של עורך דין לפני חתימה.

רצוי לכלול בהסכם הפשרה גם סעיף העוסק במקרה שבו אחד הצדדים אינו עומד בהתחייבויותיו. סעיף כזה, הקובע מראש מה קורה במקרה של הפרה, עשוי למנוע מחלוקת עתידית. כמו כן, רצוי לכלול מנגנון לפתרון מחלוקות עתידיות הנובעות מההסכם, כגון חזרה לגישור או פנייה לבוררות.

תוקף משפטי

הסכם גישור שנחתם עשוי לקבל תוקף משפטי מחייב אם הצדדים פונים לבית המשפט ומבקשים לאשרר אותו. ללא אישור, מדובר בהסכם בין הצדדים שעשוי להיות תקף אך אכיפתו בבית משפט אינה אוטומטית. רצוי לדון בשאלת התוקף המשפטי עם עורך דין.

בחינה עם עורך דין

לפני חתימה על הסכם הפשרה, רצוי מאוד שכל צד יבחן את ההסכם עם עורך דין משלו. עורך הדין יכול לבדוק שההסכם משקף את מלוא ההסכמה, שאין בו סעיפים בעייתיים ושהוא בר אכיפה. חתימה על הסכם מבלי לבחון אותו עלולה ליצור בעיות.